Am I The Only One That Was Not Terrified Enough By The Midnight Thing? It Being Behind You Is So Much

נראה לי שהבנתי את אחד הדברים שהכי מעצבנים אותי בדיבורים על הסכסוך אונליין לעומת דיבורים על הסכסוך איפה שהוא אשכרה קורה.

אנחנו חיים כאן. ובסופו של דבר, אנחנו רוצים שלום. אנחנו רוצים לחיות. בתור מי שבאים מחברה של מצביעי סמוטריץ' ואוהבי בן גביר, הרוב המוחלט אפילו שלהם לא שונאים ערבים כי הם ערבים וחושבים שיהודים הם העם הנבחר הנעלה אתנית- הם שונאים לחיות בפחד מפיגועים וחושבים שגזענות תפתור את זה. מעטים כאן האנשים שלא בסך הכל רוצים לחיות בשקט. אלה החיים שלנו, וגם הפלסטינים שחיים תחת כיבוש וגם הישראלים שחיים דרך מלחמות ופיגועים פשוט רוצים שזה יפסיק. אנחנו פשוט רוצים להיות מסוגלים לצאת מהבית בלי לפחד שירו בנו או ידקרו אותנו, לנסוע באוטובוסים בלי לפחד שהם יתפוצצו, להקשיב למוזיקה בלי לקבל התקפי חרדה מדברים שנשמעים קצת כמו אזעקה. אני לא יכולים לדבר על החוויה של פלסטינים שגרים כאן כי אני לא פלסטינים, אבל בסופו של דבר הם בני אדם ואני מניחים שהם גם רוצים את אותו הדבר.

אבל מבחינת האמריקאים שיושבים בבטחה בבית שלהם? גם אלה שרואים את הקונפליקט בצורה הכי הוגנת ומדויקת, הם לא מפחדים. מבחינתם זה לא עניין של חיים או מוות- זה עניין של עקרונות מוסריים. גם בשביל אלה שמבחינתם זה לא סיפור שהם רוצים שהבלורבוז שלהם ינצחו בו, זה מבחן. זאת טרגדיה במרחק אלפי קילומטרים, והם רוצים להשתמש בתפיסות המוסריות שלהם כדי לנצח בה. אתם תומכים בזכויות של ילידים לארץ להיות עצמאיים? אתם תומכים בשחרור האזרח? אתם תומכים במערב? בקולוניאליזם? בשוויון זכויות? היררכיה? לא משנה מה היא תפיסת העולם שלכם, הנה אופציה מצויינת ליישם אותה!!!!!!! הם ניגשים לקונפליקט בנקודת מבט של עקרונות, במקום בנקודת מבט של חוויית חיים. זאת הסיבה שיש קווירז פור חמאס- הם חיים את הקונפליקט בתור משהו עקרוני שבו החלשים צריכים לנצח על החזקים כי קווירים היו חלשים לאורך ההיסטוריה, וזאת התפיסה העקרונית שלהם. לא משנה איך זה משפיע על קווירים שבאמת חיים כאן. הם לא פונים לקונפליקט בבדל של אנוכיות או מחשבה של איך זה משפיע עלי, כי יש לזה 0 השפעה עליהם. זאת תנועה עקרונית מבחינתם, לא חיים של אנשים.

רובם המוחלט האנשים שגרים כאן מוכנים לוותר על העקרונות שלהם. הציונים הכי ציונים שאני מכירים היו מוכנים לתת לפלסטינים חצי מהמדינה שהם תופסים בתור שייכת להם אם זה היה מגביר את הבטחון שלהם. השמלאנים הכי שמלאנים יפי נפש מצדיקים כרגע הפצצות בעזה שגובות מחיר של חיי אדם אזרחיים כי הם חושבים שזה הדבר היחיד שיגן עליהם מפיגועים. זה לא עניין של עקרונות מבחינתנו, או של מה שאנחנו רוצים אידיאולוגית או העולם שאנחנו חושבים שהכי צודק- אלה החיים שלנו ואנחנו רוצים לחיות, ואנחנו רוצים שכולנו נחייה. רובם המוחלט של האנשים כאן לא רוצים במוות של אנשים מהצד השני של הגדר בשביל הכיף, הם רוצים את זה כי זה מה שיביא להם בטחון. חשוב לי להבהיר שאני לא אומרים את זה בתור הצדקה לרצון במוות הזה וכי אני חושבים שיש לנו זכות פשוט לזנוח את העקרונות המוסריים שלנו ולהשאיר את האמפתיה בפח. אבל בסופו של דבר גם האנשים הכי טובים שפועלים בשביל שלום ופתרון מדיני ושוקלים גם את החיים של אנשים מהצד השני של הגדר, עושים את זה כי הם חושבים שזאת הצורה שתהיה יותר יעילה בהגנה על החיים שלהם. מבחינת אף אחד כאן זה לא עניין מופשט של עקרונות, גם אם יש לעקרונות שלנו חלק בזה. זה עניין של פחד. ואנחנו מוכנים לוותר על הארץ המובטחת או על זכות השיבה או מה שזה לא יהיה אם זה אומר שאנחנו לא צריכים לפחד שיזרקו אותנו מהבית שלנו, שירצחו אותנו או שיחטפו אותנו או שיאנסו אותנו או את המשפחה שלנו או שלא תהיה לנו יותר מדינה שתגן עלינו מהאנשים שרוצים לעשות את זה או שלא יהיה לנו מספיק אוכל ולא נוכל לבקר במקומות שקדושים לדת שלנו או במקומות שיש לנו היסטוריה בהם. זה לא עניין של תמיכה בהתנגדות אזרחית לאויב רע וגדול, זה עניין של החיים שלנו ומה יקרה לנו ואיזה זכויות יהיו לנו ואולי אם יש לנו מספיק זין לשים היום ועדיין אכפת לנו מלהיות אנשים טובים יש לנו גם אמפתיה כדי לחשוב גם על מי שבצד השני של הגדר ועל העוולות המוסריים שנעשים כאן. זה לא אומר שלא אכפת לנו ושיש הצדקה לפעול רק בשביל עצמנו ולא מתוך מוסר כלשהו, אני חושבים שהאמפתיה והמוסר האלה הם הדרך האפשרית היחידה לפתור את הקונפליקט ושיש לנו מחוייבות להיות תמיד הכי אמפתיים שאנחנו יכולים. אבל בסופו של דבר החיים של כל אחד כאן יכולים להגמר בשניה אם הוא מנסה לפתור את העוולות המוסריים האלה בצורה הלא נכונה, וזה משהו שאנחנו תמיד זוכרים ופועלים על פיו כשאנחנו הכי אמפתיים שאנחנו יכולים להיות. וזה באמת ההבדל בין פעילי שלום ישראלים לבין קווירז פור חמאס: הפחד. התפיסה של הקונפליקט לא בתור משהו עקרוני, אלא בתור מציאות. אנחנו לא רוצים שהטובים ינצחו, גם אם אלה חלק מהשיקולים שלנו- אנחנו רוצים שלום. אנחנו רוצים לחיות.

Made from trash and glue. He is a distinguished gentleman and I love him

קניידלך זה מעולה אבל החלק הכי טעים במרק בפסח זה פשוט לשבור מצה למרק

אני אוכלת מציה לארוחת בוקר כל יום בפסח ועד גמר המצות. מציה זה הכי אחי

עוגת מצות זה גרוע. עדיף מצה עם שוקולד.

I used to write theories and shit. I remember drawing a graph to explain my time travel theories about some purple dude that were too complex for me to explain with words. But now I am this

forever impressed by people who when they're hyperfixating on a media or character come up with complex headcanons and analysis and make up scenarios with them. all my brain does is this for days on end

Casual reminder: If someone asks to kiss you you should NOT SAY SURE. You should WANT IT!!! If you don't want it DO NOT DO IT.

Here's the story of how I learned I was aro.

Me: hmm I think I'm aromantic... but also this friend of mine is kinda cute.

Me: do you wanna date? I might be aro though if it bothers you

Boyfriend: yes. Let's date

Me: hmm I feel kinda bad with dating

Boyfriend: kiss?

Me: ...ummm sure?

*kiss*

Me: shit that was terrible

Me: let's break up

And now I think I might need to try dating a girl just to be sure (while she knows!!! Very important to tell people you might break their heart and let them choose when they know that.) but like... nah. I think I'm sure

I tried to take him to give him a bath but he ran away into a construction site and I can't go in there. Poor thing. I know the Tel Aviv's city hall is supposed to help cats (they said the helped hundreds of cats thus year) and my aunt that's from Tel Aviv called them but I don't know how much they can do when he is hiding

I got pertussis when I was 7. I was vaccinated. The vaccine is not 100% effective, so I got sick. I was a little sick for about a week and then I got better. This is the difference between a vaccinated and an unvaccinated child.

Vaccinate. It saves lives.

Go watch the doctor who episode: a Christmas Carol. It will prepare you to your future

The rain is gone, but if the air humidity gets any higher, native freshwater fish are going to start physically manifesting on our balcony.

Just enjoy it?? Have a tiny kid climb on you. Let them control your actions like a robot. Help them jump and play games with them and laugh with them and talk politics with your baby cousin. It's fun. Alternatively, embrace being an adult. Talk about adult stuff. Find out your mom used to throw her little brother in the trash. Find out that your uncle knows German??? How? Learn about old stuff like. Talk to your grandma about why she became a mother at 21. Talk to your aunt about her kids education. You can enjoy all of it! You also might learn some weird stuff

reblog if you're the single teen at family functions so you just stand in the corner watching the kids play and the adults talk